היא יושבת מולי ברכבת, קוראת את "כוחו של הרגע הזה" של אקהרט טולה – מדריך רוחני להארה.
בינתיים חברה מתקשרת, אז היא עונה והם מדברות והחברה כנראה מבקשת משהו. "אני לא פנויה לזה עכשיו" היא אומרת ביושרה. החברה כנראה מתעקשת או מנסה בצורה שונה ואז היא אומרת בצחקוק קל שמצחקקים רק לחברות "את מפריעה לי לקרוא את כוחו של הרגע הזה, את מפריעה לי ל'רגע' ". ובצחקוק חינני ומתמשך היא ממשיכה "את מדברת איתי על העתיד והעתיד לא קיים".
אני לא יודע אם היא מאמינה למה שכרגע אמרה, אמנם היה זה צחוק קל בין חברות אבל נראה שהיא מאמינה לכך.
העתיד באמת לא קיים, ואם הוא לא קיים – איך אפשר לדבר עליו?
החברה מדברת כאילו על העתיד, אך בהווה. רק ההווה באמת קיים – ואם אחרים מדברים בו על העתיד – אז העתיד הזה קיים מאוד בהווה – ברגע הזה. הדיבור על הלא-קיים הזה הוא הקיים היחיד בשבילי כעת, וכך עליי להתייחס אליו.
עוד קצרים.
