זה קורה לכולנו, זה קורה לכולנו כל הזמן. במקרה הטוב זה פשוט מוציא אותנו מדעתנו, במקרה הפחות טוב זה פשוט תוקע לנו את החיים, עוצר אותנו במקום ומונע התקדמות חיובית ומימוש של הכוחות האדירים שקיימים בנו ומשוועים לצאת לפועל.
כולנו יודעים מה זה שבבוקר החלטנו שבערב נצא לריצה וכשהגיע הערב מצאנו את עצמנו מרוחים על הספה בסלון יודעים היטב מה אנחנו צריכים לעשות עכשיו, מה הבטחנו לעצמנו שנעשה, אבל אנחנו כאילו "שוכחים", מתעלמים.
כולנו יודעים איך זה שהחלטנו לאכול בריא יותר ואחרי יומיים אנחנו מוצאים את עצמנו עם עוגיות ביד או שוקולד או כל דבר אחר שהחלטנו שלא ייכנס לנו לפה. כולנו יודעים מה זה שהחלטנו בנקודה A להשקיע יותר בזוגיות, בילדים, בפיתוח אישי, ועם הזמן שעבר מצאנו את עצמנו בנקודה B כשמשהו קרה להחלטה הזאת. משהו קרה לה והיא כבר לא קיימת, התמוססה, התפוגגה, נעלמה ואין מי שיודע לאן.
התופעה הזאת עוצרת את הרציפות של כל החיים שלנו, מכריחה אותנו כל פעם לחזור אחורה ולטפל בדברים שכבר טיפלנו בהם. כל עוד אנחנו לא מסוגלים לקיים הבטחות שהבטחנו לעצמנו אנחנו בעצם לא יכולים לסמוך על עצמנו, ואם על עצמנו אנחנו לא יכולים לסמוך – אז על מי כן?
העובדה שאנחנו לא יכולים לסמוך על עצמנו גורמת לנו להתחיל לפקפק בעצמנו, לפקפק במה שאנחנו חושבים על עצמנו, לתהות על היכולות שלנו, להטיל ספק במי שאנחנו יכולים להיות.
אבל, האמת היא שהכל תלוי בנו. הכל תלוי בגישה שנאמץ כלפי החיים שלנו, בנקיטת היוזמה, בלקיחת האחריות. כל המחסומים עוד קיימים שם כי לא החלטנו החלטה ברורה לפרק אותם – ברגע שנהיה מוכנים ללכת על זה, להתמקד, לנקוט פעולה, המחסומים שהיו נראים לנו כחומות בטון ענקיות יקרסו ברגע כמו מגדל קלפים רעוע.
בהתחלה נראה את החופש מרחוק, אחר כך ניגע בו ולבסוף נהיה החופש בעצמנו. אין גבול לאדם שמחליט שאין לו גבול.
כן, אבל איך עושים את זה?
הנה כמה צעדים מעשיים שאפשר לעשות כדי לקחת שליטה על החיים שלנו:
1. הגדירו משימה אחת בלבד
קודם כל צריך להצליח לבצע פעולה מסוימת שהחלטנו פעם אחת. פעם אחת בלבד. לאחר שהצלחנו פעם אחת צריך לראות איך אפשר לשחזר את זה פעם אחר פעם.
כדי להצליח לעשות משהו שחשוב לנו בפעם הראשונה צריך למקד את כל החיים לכיוון המשימה שלנו. עלינו לגייס את כל הכוחות שלנו לכיוון הדבר שבו אנחנו מעוניינים. כשאני אומר שצריך להגדיר מטרה אחת, הכוונה לא רק להגדיר אותה כמטרה היחידה שלנו אלא שבעצם ההגדרה הזאת אנחנו מתכוונים שזה הדבר החשוב היחיד בחיים שלנו בזמן הקרוב, עד שהוא יתבצע.
לכולנו יש המון משימות ביום, צריך להספיק דברים מסוימים בעבודה, לעשות קניות, לסדר את הבית, להכין אוכל, להתפתח מקצועית, לטפל בילדים, לתחזק זוגיות, לטפח תחביבים ודברים שחשובים לי וכו וכו. כל המשימות האלה תופסות לנו איזשהו מקום בראש, הן תופסות משאבים שיש לנו, משאבים לביצוע פעולות.
כאשר אנחנו מגדירים דבר אחד שחשוב לנו באמת, שאותו חייבים לשפר, שכרגע בו אני מתעסק, המשמעות היא שכל הדברים האחרים מאבדים את חשיבותם. לפחות לעת עתה, לזמן קצוב כלשהו.
דמיינו רגע ששום דבר לא משנה, ששום דבר לא דורש תשומת הלב שלכם, שום דבר – פרט לדבר אחד, מטרה אחת חשובה, שאתם באמת, באמת, רוצים לקדם.
כשאנחנו פועלים לשינוי משמעותי בחיים – משהו משמעותי במבנה של החיים צריך להשתנות.
זה כל כך הגיוני אבל זה לא נעים ולכן אנחנו מעדיפים שלא לחשוב על זה.
קודם כל אנחנו מנסים להצליח לבצע משהו מסוים פעם אחת כמו שצריך.
זה נשמע פשוט אבל אם הייתה לנו בעיה עם הדבר הזה עד עכשיו כנראה שיש בתוכנו כוחות פנימיים מסוימים ששומרים על המצב כמו שהוא עכשיו. כוחות מסוימים שלא נוח להם שדברים ישתנו, שלא מעוניינים בשינוי שאנחנו מנסים להחיל בחיים שלנו ושמנסים כל הזמן למנוע ממנו מלהתרחש.
כנגד הכוחות הקיימים האלה יש לגייס כוחות חזקים יותר, את כל הכוחות שיש לנו.
כאשר אנחנו מתמקדים במשימה אחת בלבד אנחנו מגייסים את כל הכוחות שהשתמשנו בהם לכל המשימות הרגילות כדי לקדם דבר מסוים שאנחנו חושבים שיש לו משמעות קריטית עבור כל החיים שלנו ושחשוב וקריטי לטפל בו.
כשאנחנו מוותרים על ההתעסקות עם כל דבר אחר אנחנו מרוויחים עוד נוכחות, עוד מיקוד, עוד כוח בחירה, עוד חופש.
יש להגדיר משימה אחת בלבד בה אני מתרכז, מטרה אחת בודדת ויחידה שאפשר להשיג בזמן הקרוב.
"היום אני הולך לישון מוקדם", "מחר כשאני קם, אני לא מעשן עד 12 בצהריים", "היום בערב כשאכנס הבייתה אהיה מסביר פנים ואתייחס בחום ואהבה לבני המשפחה". דמיינו רגע שזה הדבר היחיד שאתם צריכים לעשות בחיים, שלדאוג למשימה הזאת זאת האחריות היחידה שלכם. נכון שכבר זה נשמע הרבה יותר קל?
מה המטרה שלכם?
2. סדרו את התפאורה בהגזמה
לאחר שהגדרנו את המטרה היחידה שלנו אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי להבטיח שהיא תתממש. כיוון שאין לנו דאגות אחרות אנחנו פנויים להתעסק במימוש המטרה שלנו באופן מוגזם.
למה אני מתכוון?
אני לא יושב ומחכה שפשוט יגיע הרגע של ההתמודדות. אין לי דברים נוספים לדאוג להם ולכן בינתיים אני מכין את הקרקע עד כמה שאני יכול לרגע שבו אצטרך לממש את המטרה שלי.
בינתיים אני יכול לסדר את כל הסביבה החיצונית שתתאים לי באופן אופטימלי. אני רוצה שהתנאים החיצוניים יהיו מסודרים עד כמה שאפשר כדי לשים אותי בנקודת הפתיחה הטובה ביותר מבחינתי ברגע שבו אדרש לממש את המטרה שלי.
אם למשל החלטתי שמחר עד 12 בצהריים אני לא מעשן, אני יכול לזרוק היום את הסיגריות שלי וללכת לישון מאוחר ולקום מחר מאוחר ולא לעשות דברים שיכולים לגרום לי לרצות לעשן כמו אולי לשתות קפה או לאכול. ואם אני בעבודה אני יכול לא ללכת לדבר עם החבר שמעשן גם.
הכל מוכוון לשם מטרה אחת פשוטה וברורה. הכל מוכוון לסייע לי כמה שיותר ולוודא שבטוח אעמוד במשימה שהצבתי לעצמי פעם אחת בלבד.
ההתעסקות בסידור כל המעטפת החיצונית של החיים צריכה בקפדנות כפייתית כמעט. אם אין לי שום דבר על הראש, אם ויתרתי על כל עיסוק אחר ואני צריך לדאוג רק לדבר אחד – עליי לעשות כל מה שאני יכול כדי לתמוך כמה שאפשר במימוש המטרה שהצבתי לעצמי.
אם החלטתי לצאת לריצה בערב אני יכול לא לחזור הבייתה לאחר העבודה אלא להישאר בחוץ עד הזמן שבו תכננתי לרוץ.
אם החלטתי להעניק תשומת לב אוהבת לבני המשפחה כשאני חוזר מהעבודה אני יכול לשים תזכורת בטלפון, לתלות פתק באוטו. לא לענות לשיחות בדרך חזור כדי שדעתי לא תוסח וכו. כל מה שאפשר לעשות כדי לשים אותי במצב כמה שיותר מתקדם ברגע בו אצטרך להביא את עצמי לידי ביטוי ולממש את המטרה שלי.
3. היו ברגע
זהו. הגיע הרגע. זאת המטרה היחידה שהגדרתי לעצמי. סידרתי לעצמי את כל התנאים החיצוניים עד כמה שיכולתי ועכשיו, עכשיו הגיע הרגע אליו התכווננתי.
מה שצריך לדעת ברגע ההתרחשות עצמה הוא שהמשימה שאליה התכווננתי – המטרה שלי היא לא טבעית עבור המערכת שלי. המערכת שלי לא רגילה לזה, היא לא רגילה להתנהל ככה ולכן יש לה קושי מסוים לקבל את ההתנהלות שאליה אני מנסה לחתור. המערכת שלי דוחה את הניסיון להשתיל בה שתל זר שלא תואם לה – התנהגות חדשה, רגש חדש, חשיבה חדשה.
כלומר, עלינו לצפות לקושי, לכך שנצטרך לוותר על התנהלויות שהשתרשו בנו והוויתור הזה בדרך כלל כואב ולא נעים.
רגע מימוש המטרה הוא הרגע החשוב ביותר עבורנו, הגדרנו אותו כמרכז החיים, התכוננו אליו, השקענו בכל פרט בסידור המציאות החיצונית, הכל כוון לרגע הזה. מתרחש עכשיו דבר חשוב, דבר חשוב שבדרך כלל יבוא עם קושי, עם חוסר נוחות עם דרישה לוויתור על הקיים והמוכר.
עצרו רגע, התרכזו, היו ברגע, שימו את המטרה שלכם מול העיניים והתרכזו בכמה היא חשובה לכם, במשמעות העמוקה עבורכם והכי חשוב בכך שהיא מסמלת את החופש שלכם, את החירות האישית, את היכולת להיות אדון לעצמי.
היו מוכנים לוותר, להרגיש קצת לא נעים, לשהות איתו, לקבל אותו באהבה. אתם יוצאים עכשיו נגד דפוסים שהשתרשו במוח שלכם, זה לא פשוט. אתם יוצרים עכשיו דפוסים חדשים של התנהלות, ממש כמו שילד לומד לעמוד או ללכת או לדבר. זה לא פשוט.
וזה גם לא יקרה בפעם אחת, זה ישתנה בהרבה פעמים שיחזרו על עצמן אבל כשזה קורה – זה שווה את הכל, את כל ההשקעה ואת כל הוויתור.
אלו הם שלושת הצעדים המעשיים שיעזרו לכם לקיים פעם אחת הבטחות שהבטחתם לעצמכם.
כדי להטמיע את שינוי הדפוסים בחיים יש צורך לחזור על זה כמה וכמה פעמים עד שמתרגלים לדפוסים חדשים ומרגישים איתם יותר בנוח עד שהם כבר באים ונובעים מאליהם.
בצעו את התהליך הזה כמה פעמים כל פעם מחדש.
אפשר להחליט על מטרה מסוימת יום אחרי יום כאשר בכל פעם היא מוגדרת רק לאותו יום.
המוח מתכוונן בכל פעם מחדש למטרה המוחשית שהצבנו לו והוא מגייס את כל המערכת שלנו לטובת העניין.
אלו היו 3 צעדים מעשיים שיעזרו לנו לקיים את ההבטחות שלנו, אבל עדיין לא נגענו בשאלה – איך להצליח להתמיד בזה לאורך זמן ואפילו לכל החיים?
בקרוב אפרסם פוסט המשך שיעסוק בשאלת ההתמדה ולאחר מכן פוסט נוסף שיעסוק בגישות הספציפיות שעלינו לאמץ כדי ליצור בחיינו חופש אמיתי.
אם אתם מעוניינים לקבל עדכון במייל על הפוסטים הבאים כשהם יצאו, מלאו את כתובת המייל שלכם כאן בטופס
אם אתם כבר רשומים לרשימת התפוצה של חיי-רוח במייל אין צורך להירשם גם כאן.
