אני הולך לעשות את המכה

"אני הולך לעשות את המכה"

כחצי שנה לפני שהשתחררתי מהצבא כבר הייתי מתוסכל מאוד.

לא יכולתי להתאפק יותר עד לשחרור ורציתי כבר להסתער על העולם.

תמיד היה לי ביטחון עצמי מאוד גבוה והייתי בטוח שכמעט כל דבר שאני אעשה יצליח בגדול ואפילו בקלות.

הייתי בטוח שאני מוכשר בהרבה מרוב האנשים ושבגלל זה צפויה לי הצלחה אדירה, בקרוב.

חשבתי שזה די טיפשי לבזבז 4 שנים על לימודים לתואר וחיפשתי עבודה שתתאים לי, שאפשר לפתח בה קריירה ושאפשר להרוויח בה הרבה כסף.

התחום היחיד אולי שהתאים גם לתנאים וגם לשאיפות שלי היה: תיווך נדל"ן.

"אני הולך לעשות את המכה" חשבתי לעצמי.

כשכל החברים שלי חסכו לטיול בעבודות מזדמנות, התלבטו מה ללמוד או שיננו מילים לפסיכומטרי,

אני כבר הייתי לבוש בהידור מכתת רגליי מפגישה לפגישה.

כבר ראיתי את החלום.

עברתי לגור בעיר אצל סבא, עשיתי קורס תיווך, מבחן למתווכים, התחלתי לעבוד במשרד תיווך,

השקעתי כסף בפרסום בלי להרוויח ועבדתי בלילות כמלצר במועדון.

אני כיועץ נדל"ן

התחלתי עם חיוך גדול וארגזים של מוטיבציה.

אחרי חצי שנה בלי הכנסות מהתיווך, עם הרבה הוצאות ובעיקר אחרי הרבה הרבה עבודה קשה

חזרתי לבית של ההורים אחרי שחוויתי, אולי בפעם הראשונה בחיי, תחושת כישלון אמיתית.

כישלון #2

קיפלתי את הזנב בין הרגליים וחזרתי למסלול המנורמל.

חסכתי כסף, עשיתי פסיכומטרי והתחלתי ללמוד הנדסת תעשייה וניהול.

תוך כדי התואר התחלתי להשתעמם.

לקחתי קורס מסחר בשוק ההון והתחלתי לסחור במניות בשוק האמריקאי.

גם כאן הייתי בטוח שאני הולך לשבור את השוק.

"אני הולך להביא את המכה ולהפסיק עם התואר הזה.." חשבתי לעצמי

מזל שאישתי לא נתנה לי לעזוב את הלימודים.

לא הקפדתי על מה שלימדו בקורס, עשיתי מה שאני חשבתי שנכון,

והפסדתי גם כאן עוד 13,000 ש"ח + 7000 עלות של הקורס. 

יצאתי בנזק של כ-20,000 ש"ח מההרפתקה הזאת עד שהפסקתי.
20,000 שהיו כמעט כל הכסף שהיה לנו באותה תקופה אחרי החתונה.

אותה כאפה בדיוק בשינוי אדרת ישר לפרצוף

אלא שעכשיו הייתה לי גם אחריות על משפחה.

כאן כבר למדתי את הלקח.

החלטתי לשנות כיוון 180 מעלות.

החלטתי שאני מפסיק לנסות להביא את המכה.

תחבתי את הראש של היזם עמוק עמוק באדמה והתחלתי לחשוב כמו פועל.

את הכסף שלי אני אצבור לאט לאט לאורך שנים, שקל ועוד שקל שייצטברו להם בעשרות שנות עבודה.

זה הכיוון היחיד שיכולתי לחשוב עליו אחרי ששרפתי כל כך הרבה זמן, כסף ומשאבים על כלום!

כל המהלכים האלה, כל הנפילות האלה כפי שאתם וודאי רואים הם אינם מהלכים רציונליים.
(ויש עוד נפילות, חזקות יותר, חכו להמשך…)

אין כאן שום עניין של ידע פיננסי.

שום לימוד נכון על כסף (שבוודאי היה חסר לי תמיד) לא היה יכול להציל את כל הכסף, הזמן והמשאבים ששרפתי .

הכל קרה בגלל האגו.

שימו לב מה קרה פה..

דווקא בגלל שהייתה לי ילדות מוצלחת, דווקא בגלל שתפסתי את עצמי כאדם חכם ושהביטחון העצמי שלי תמיד הרקיע שחקים

– כל הדברים שלכאורה כל הורה רוצה להעניק לילד שלו,כל הדברים שבאמת אמורים לסייע לילד להצליח בחיים ולהיות מאושר..

דווקא אלה הפילו אותי חזק על הפרצוף – פעם אחר פעם.

דווקא הם אלה שגרמו לכסף בשבילו עבדתי קשה מאוד לזלוג לי מבין האצבעות במשך שנים.

הכל התחיל כי רציתי "להביא את המכה ולהיות מסודר".

האגו שלי שהיה נפוח ומלא ביטחון עצמי גרם לי להאמין שאני אוכל לעשות את זה

הוא גרם לי להיכנס ולהשקיע ואז.. הפיל אותי בנוק-אאוט.

מאיפה הכל התחיל? מה הסיבה?

למה בכל מלכתחילה רציתי "להביא את המכה"? מה כל כך בער בי?

כי בתור ילד הרגשתי את החיסרון, כי הייתי בטוח שיש דרך אחרת ושיש לי את הכישורים.

כי לא באמת הכרתי איך כסף נרכש ומצטבר וחשבתי שזה קורה ב"זבנג וגמרנו".

לכולנו יש מחשבות ורגשות על כסף – מחשבות ורגשות שמנהלות אותנו ושקובעות מה יהיה מצב חשבון הבנק שלנו.

ואנחנו לא מודעים אליהן.

אנחנו לא יודעים שהן קיימות ורק מתפלאים למה רק לנו זה לא עובד?

מסתכלים על אחרים ולא מבינים איך להם זה עובד? מה שונה בהם? 

מסתכלים ומבעבעים מקנאה.

כישלון #3

גם ההחלטה שלי ללמוד תואר הייתה מונעת מהאגו וגם היא התבררה לבסוף ככישלון גדול,

אולי הגדול ביותר.

50,000 ש"ח, 4 וחצי שנים והמון המון השקעה של זמן ומאמץ.

היום אני לא עושה כלום עם התואר – גם הוא היה בזבוז מוחלט.

אני ממש מתבייש להגיד אבל אחרי התואר לקחתי אפילו עוד קורס שלקח עוד שנה, נסיעות רחוק מהבית ו-15,000 ש"ח נוספים.
זה כבר היה ממש מגוחך.

למה הלכתי ללמוד?

100% אגו.

כי אחרי הכישלון הצורב שחוויתי בתיווך חזרתי אל הישן והמוכר,

אל המקום ששחיתי בו כמו דג במים – לימודים, שתמיד היו הצד החזק שלי.

חזרתי להתנחם בזרועותיה של ההצלחה המדומה שעושה לך נעים בגב לעת עתה,

ושאחר כך גורמת לך לשלם על כל רגע של הנאה בריבית דריבית.

אפילו ההתפכחות שלי להפסיק לנסות להביא את המכה סטתה לכיוון שגוי לחלוטין

כשחשבתי שהאופציה השנייה היא "התנהלות של פועל" – חיסכון איטי לאורך זמן.

גם כאן 100% אגו.

מתוך חוויה של כאב צורב מהכישלון שהפעם היו מעורבים בו גם משפחה טרייה

הסיט אותי והכווין אותי כמה שנים עד שהעזתי לנסות שוב משהו קצת אחר.

אם לא הייתי עולה על זה בזמן, גם ההחלטה הזאת הייתה מעבירה אותי עוד לקחים כואבים נוספים. 

חיסכון הוא באמת השלב הראשון של התנהלות פיננסית נכונה אבל אם לא ממשיכים לשלבים הבאים חיסכון איטי יהיה הרסני כמעט באותה מידה.

כלומר האגו שלנו לא עוצר לנוח – הוא ממשיך לעבוד כל הזמן,

סולל לעצמו דרכים לפרש את המציאות בדרכים שנוחות לו ושבסופו של דבר יביאו עלינו סבל.

ואנחנו?? אנחנו ישנים בעמידה…

הכל השתנה שלקחתי אחריות והתחלתי לנהל את הכסף שלי.

כשהלכתי ללמוד באמת על החוקים לפיהם כסף עובד ואיך אפשר להגדיל אותו ולגרום לו לעבוד.

חיסכון היה יכול להיות מלכודת מוות עבורי ועבור המשפחה שלי אם לא הייתי לומד על השלבים הבאים של צמיחה פיננסית אמיתית.

השלבים הבאים שמביאים לצמיחה פיננסית הם:

פתיחת עסקים, מינוף כסף של אחרים (הבנק למשל) והשקעות.

כדי ללמוד על חוקי הכסף והכי חשוב- איך לנטרל את האגו מלגעת בכסף שלך קח עכשיו את

רוח הכסף – איך להפסיק לרדוף אחרי כסף ולגרום לו להתחיל לעבוד.

הגיע הזמן לסדר את הראש בכל מה שנוגע לכסף ולפתוח לך אפשרויות פעולה חדשות.

אוהב,

ישראל