למה קשה לי להתמיד ואיך לדבוק במטרות שהצבתי לעצמי?
3 כלים פרקטיים
להתמיד זה קשה. להתמיד זה מעייף. זה יום אחר יום. זה לא עוזב וזה מגיע בזמנים הכי לא טובים.
להתמיד זה עול. וצריך לזכור כל הזמן את מה שצריך לעשות, ויש היסח הדעת ושכחה ועייפות של הגוף.
להתמיד זה להיות כל הזמן במתח שאני חייב לעשות משהו – מי רוצה להיות במתח??
להתמיד זה להילחם בעצמי – למי יש כוח?
להתמיד זה להיכשל בכך שאני לא עומד במה שאני אמור להתמיד בו – מי רוצה בכלל להיכשל?
להתמיד זה לעשות דברים מתוך הכרח, כי צריך נו.. כי חייבים, כי אם לא… וואי וואי וואי…
אבל, זה ממש לא חייב להיות ככה. להתמיד יכול להיות גם אורח חיים, להתמיד יכול להיות עוגן שמשאיר אותי יציב כשלא השגתי משהו שרציתי להשיג, כשהתייחסו אליי לא כל כך יפה, להתמיד יכול להיות חבל הצלה ביום ששום דבר בו לא הולך.
להתמיד יכול אפילו לתת משמעות לזמנים סתמיים שכאלה של שעמום או בדידות שהיו נשרפים בשיטוט חסר תוחלת באינטרנט.
להתמיד יכול להיות נקודת אור שבועית שאני עורג אליה כשהיא עדיין רחוקה וכל כך נרגש ומצפה לה כשהיא מתקרבת.
להתמיד זה כוח-על. מי שיודע איך להתמיד יכול לעשות הכל. הכל.
אני רוצה שנשנה את כל מה שאנחנו חושבים על התמדה כי כשמחזיקים בנקודת המבט הנכונה זה פשוט נהיה קל. קליל, נעים, נחמד, בכיף.
בשביל שזה יקרה אנחנו צריכים להבין למה זה קשה לנו? מה בדיוק חוסם אותנו מלדבוק במטרות שלנו ולא לעזוב?
אז ככה..
למה קשה להתמיד?
יש לנו שני קשיים עיקריים שהופכים את כל החוויה של הניסיון להתמיד לקשה ולא נעימה.
צריך להכיר אותם, להבין איך לעקוף אותם ולרכוש אחת ולתמיד, בקלות, את כוח-העל של ההתמדה.
הקושי הראשון הוא שזה נתפס במוח שלנו כמשהו אינסופי.
כאשר אנחנו צריכים להתמיד במשהו זה אף פעם לא באמת עוזר שהצלחנו פעם אחת או שתיים או שלוש כי מחר נצטרך שוב…כלומר זו משימה שאי אפשר להשלים ולכן זה יוצר לנו באג במוח. המוח שלנו הוא כלי נהדר להשלמת משימות והוא יכול לשמש אותנו להשיג הישגים חשובים ורבים, הוא רוצה לעשות עבורנו את העבודה אבל כאשר הוא מבין שלא משנה כמה פעמים הוא יצליח – המשימה לא באמת תושלם – הוא יוצר מועקה והתנגדות כלפי המטרה שלנו.
ואפשר להבין אותו…
מבחינתו זו לא מטרה נכונה כי אי אפשר באמת להשלים אותה, היא אינסופית.
הקושי השני הוא שאין לנו חיבור אמיתי למטרה שהצבנו.
אם נהיה כנים לרגע נראה שאנחנו פשוט לא רוצים לעשות את זה.
אנחנו לא אוהבים את זה, לא בא לנו, לא עושה לנו חשק.
לא משנה מה המטרה שלנו – זה יכול להיות להתאמן, לאכול בריא, לנצל את הזמן, לפתח את העסק שלנו, ללמוד למבחן… כשאנחנו חושבים על המטרה שלנו נהיה לנו דאון, זה לא מרגש אותנו, זה לא משהו שהיינו בוחרים לעשות מרצון.
עכשיו זה פלא שכל כך קשה להתמיד? אנחנו לא באמת רוצים לעשות את זה ואי אפשר באמת להצליח בזה.
זו אולי הכרה קצת קשה אבל בעזרת הידע הזה על מה שחוסם אותנו נוכל להבין איך לעקוף את הבעיות האלה ולדבוק במטרות שלנו, וכן, אפילו בקלות.
כי בסופו של דבר הכל תלוי אך ורק בנו, בגישה שנאמץ, בידע שנרכוש, בפעולות שנבצע.
הכל תלוי אך ורק בכמה נהיה מחוברים לעצמנו, נאמנים למצפן הפנימי שלנו, נכונים להשקיע בעצמנו כמה שיותר. הכל בר ביצוע, הכל יכול להרגיש טוב אם רק נתפוס את ההגה ונחליט שאנחנו מחליטים איך תיראה המערכת הפנימית שלנו.
תופסים פיקוד?
מעולה.
הנה 3 כלים פרקטיים ליישום שידביקו אותנו בכיף למטרות ולרצונות האמיתיים שלנו.
1. מה אני רוצה?
שימו לב לזה. האמת היא שאנחנו כן מחוברים באמת למטרות שלנו, אנחנו מאמינים בהם בכל נפשנו אלא ש… הן מנוסחות לנו בראש בניסוח מצומצם.
למה אני מתכוון?
המטרות שלנו מנוסחות אצלנו בראש רק בפן המעשי שלהן, רק במה שקשור לפעולה עצמה ללא כל המטען המלא של החשיבות הגדולה שלהן והחיבור האמיתי שלנו אליהן.
למשל: "צריך לשבת עם הילד לעשות שיעורי בית", "צריך לקפל כביסה", "צריך להזמין סחורה מספקים", "צריך לעשות מדיטציה".
כשהמטרות שלנו מנוסחות ככה אין סיכוי שנרצה לבצע אותן ולא בגלל שאנחנו לא רוצים, פשוט כי זה תיק, זה עוד ווי לסמן, אין כאן שום שום ערך, כל המטען המלא של הערך האמיתי של המטרה לא נראה כלפי חוץ בניסוח שכזה.
הנה ניסוח שונה של אותן מטרות, ניסוח אמין שכולל בתוכו את המשמעות האמיתית של המטרות שלנו עבורנו.
"אני רוצה לתת לילד כמה שיותר, להדריך אותו ולעזור לו בעולם מהידע, מהניסיון ומהכישרון שלי כמה שאני יכול"
אותו דבר לגבי קיפול כביסה: "חשוב לי מאוד ואני רוצה לספק לילדים שלי בית שמתפקד ברמה טובה עם כל התנאים החיצוניים הנדרשים להם לשם התפתחות טובה"
"אני רוצה שהעסק שלי יתפקד ברמה הטובה ביותר כדי שאוכל לספק את המוצרים והשירותים המצוינים שלי למי שצריך, לנצל כראוי את הכישרונות המיוחדים שניתנו לי וגם להתפרנס בכבוד" ובשביל זה צריך כמובן להזמין סחורה מספקים.
"חשוב לי מאוד להיות קשוב לעצמי, להיות מודע לרגשות והמחשבות שעוברות בי כדי להיות בשיפור מתמיד ולממש את הקיום שלי כמה שרק אפשר" ובשביל זה צריך לעשות מדיטציה.
אלה ניסוחים מלאי משמעות, הם משקפים כראוי את כל המטען של המטרות שלי ולא רק את הפן המעשי שלהן.
בקיצור, מה שצריך לעשות הוא להתחיל להתנסח ב"רוצה" במקום ב"צריך".
להחליף את ה "צריך לעשות.." ב "אני רוצה" ולתת לו את מלוא המשקל העוצמתי שלו שכבר קיים בו.
כי האמת היא שאני באמת רוצה, אני פשוט לא מתנסח ככה ביני לבין עצמי.
ברגע שאני מתחיל להתנסח ככה בראש שלי, ביני לבין עצמי, אני חוזר להרגיש את הריגוש המקורי שהמטרות שלי מעוררות בי באופן טבעי וזה עושה חשק, זה מכניס חיים ומשמעות וקלילות וכיף של עשייה.
שימו לב שהמטרות האמיתיות שלנו אף פעם לא כוללות שום שאיפה לרווח כלשהו או לתענוג חומרי כזה או אחר. הן מטרות מופשטות, מטרות אלטרואיסטיות שנובעות מעצם הרצון הפשוט שלנו. רצון זה הוא רצון א-סיבתי, כלומר אין לו סיבה רווחית כלשהי שאפשר להצביע עליה.
2. מה אני רוצה היום?
באותו כיוון חיובי של חשק ותשוקה אני רוצה להלהיב את עצמי על המטרות שלי באופן ספציפי ולא רק באופן כללי. אני רוצה שתהיה בי תשוקה לדבר מאוד מסוים. המטרות שלי הן לא תוכנית עסקית ולא משימות על פני תרשים גאנט, הן לא פרויקט מתמשך עם לוחות זמנים ויעדים מספריים. הן חלק ממני, הן נובעות ממני באופן ספונטני ודורשות מימוש.
ולכן אני שואל את עצמי לא רק מה אני רוצה? אלא מה אני רוצה היום? על מה בא לי? עכשיו.
כשמפרקים את זה אפשר לראות שהמטרות שלי הן בעצם או מימוש חיובי של הכוחות שלי או דברים שמפתחים אותי. אני רוצה לעשות אותם. אני רוצה להביא את הכוחות לידי ביטוי ואני רוצה לעשות מה שצריך כדי להתפתח.
אני שואל את עצמי: מה אני רוצה לעשות היום? אילו כוחות אני רוצה להביא היום לידי מימוש? איך אני רוצה לפתח את עצמי היום?
כבר יש לי חשק להתחיל לעשות משהו..
אם אני מתמקד בהיום קודם כל המטרה שלי הופכת להיות ברת מימוש.
בנוסף, אם אני מתמקד רק בהיום אני מגביר את התשוקה כי המימוש של המטרות שלי הופך להיות מיידי.
3. לדמיין את עצמי ככזה
כל מה שימנע המשך של פעולה חיובית היא רק התפיסה העצמית שלנו – איך אנחנו תופסים את עצמנו.
כשאנחנו פועלים כדי לקיים את ההבטחות שהבטחנו לעצמנו ולהתמיד בהן אנחנו בתהליך של הטמעה של דפוסים חדשים לתוך החיים שלנו, אנחנו מתחילים לממש דפוסים שונים לחלוטין של פעולה רגש וחשיבה.
אני מחובר לעצמי – ל"מה אני רוצה?", אנחנו מלאי תשוקה לעשייה חיובית לדברים שאני רוצה לעשות היום ואני כבר ממש רוצה להתחיל.
ועדיין, התפיסה העצמית שלי לבדה יכולה למנוע ממני את ההתקדמות הזו.
קשה למערכת שלנו לקבל את הדפוסים החדשים החיוביים והאמיתיים שלנו בגלל שיש לה זיכרון לגבי עצמה. אנחנו מתחילים לשנות את החיים שלנו, להתנסות בפעולות, רגשות, מחשבות ורצונות חדשים אבל מבחינת התפיסה העצמית אנחנו ממשיכים לתפוס את עצמנו לפי העבר.
"אני עצלן"
"אני בן אדם קר – אין לי בכלל תשוקה כלפי המשימות שלי"
"מה אני צריך עכשיו פרויקטים על הראש?"
אני בכלל איש של מספרים – אף פעם לא התעניינתי יותר מידי בעולם הנפש"
כל מיני תפיסות עצמיות דוגמת אלו שמנטרלות אותי בראש על ההתחלה.
כדי לסייע בהטמעה של הדפוסים החדשים וביכולת שלי להתמיד בהם אני חייב להתחיל לדמיין את עצמי כאדם חדש, כאדם אחר ממש מזה שאני מכיר.
זה מרגיש קצת מוזר אבל זה כלי עוצמתי
אל תחשוב איך צריך להיות ומה צריך לעשות, דמיין ישר שזה אתה, שאתה כבר כזה.
מה זה "כזה"?
אחד שכבר פועל, מישהו שמממש את הכוחות והכישרונות שלו ושמח לעשות זאת.
אחד שכבר מתייחס לחיים כמגרש משחקים להתנסות ויצירה, ללימוד וביטוי עצמי.
אחד שאין לו שום פחד, שאין דבר שעומד בדרכו, שיכול לעשות הכל והכל פתוח לפניו.
יש לי בראש דמות שאני חושב שהיא אני וככה היא הופכת להיות אני במציאות.
ברגע שאני משנה את הדמות אני משנה אותי.
כמו שאמרתי קודם, מוזר משהו אבל עוצמתי ביותר.
זה הזוי אבל כל מה שחוסם אותי הוא אני. הסיפור שאני ממציא לעצמי על עצמי. אני שם את עצמי במסגרות, בגבולות, אני מצייר את התפאורה של חיי. איפה כל זה קורה? אצלי בראש.
ברגע שנחליט להפסיק להאמין לסיפור הזה, ליצור סיפור חדש, לבנות עלילה מנצחת, הפלא ופלא – זה מה שיהיה.
דמיינו את הדמות החדשה לפרטים, מה היא עושה, איך היא מרגישה כלפי עצמה, כלפי הפעולות שלה, כלפי הסביבה, מה היא חושבת, מה מעסיק אותה, מהן המטרות שלה, החזון שלה, מה שחשוב לה באמת עמוק בפנים.
זה באמת אני.
בקרוב אפרסם פוסט המשך שיעסוק בגישות הספציפיות שעלינו לאמץ כדי ליצור בחיינו חופש אמיתי.
אם אתם מעוניינים לקבל עדכון במייל על הפוסטים הבאים בסדרה כשהם יצאו, מלאו את כתובת המייל שלכם כאן בטופס
אם אתם כבר רשומים לרשימת התפוצה של חיי-רוח במייל אין צורך להירשם גם כאן.
