ואל תחשוב שזה תמיד היה ככה, ממש לא..

מאז שהייתי בן 14 בערך הבנתי שאני נמצא במצב בעייתי מאוד

כבר אז הבנתי שחי בתוכי מעין "טפיל"

שיש בתוכי משהו שגורם לי לעשות דברים שאני לא רוצה לעשות.

שגורם לי להגיד דברים שאני לא רוצה להגיד

שמשתלט מתי שהוא רוצה על מערכת הרגש והחשיבה שלי ועושה בה מה שהוא רוצה.

הרגשתי שבוי בתוך הגוף שלי

זה היה בלתי נסבל

רגשות אשמה

חוסר משמעות

חוסר תקווה

בושה, כמה התביישתי בעצמי..

כבר התחלתי לפקפק במי שאני

כל כך הרבה רגעים שאתה פשוט לא רוצה לחיות עם עצמך

ואין לך לאן לברוח.

לא יכולתי לסבול את עצמי

אין דבר משפיל יותר מלהיות עבד לדחפים הפיזיים שלך.

אם אתה לא שולט על עצמך – מי אתה??

האם ככה נועדנו להתקיים??

איך אפשר לנהל תפקוד תקין בחיים האלה אם אתה תלוי במה שאחרים אומרים עליך?

אם כדי להרגיש טיפה טוב אתה חייב סיגריה או אלכוהול או מתוק או גירוי מיני או טלוויזיה.

אם יש לך חרדות שלא יהיה לך מספיק כסף.

אם יש לך חרדות שהילדים יצאו בסדר, שהעולם לא יהרוס אותם, שיתקבלו בחברה..

אם המצב הבריאותי שלך או של הקרובים שלך לא נותן לישון בלילה.

אם אתה מגיב אוטומטית ופוגע בבת הזוג שלך בלי שליטה.

ידעתי שכל אלה זה לא אני

לא הסכמתי להזדהות עם שום דבר מהביטויים השליליים שלי ויצאתי למלחמה.

מה שהניע אותי לכל אורך הדרך היא אמונה שחייב להיות גוף ידע מסוים
שאפשר ללמוד ולתרגל כדי לשנות את המציאות הלא הגיונית הזאת.

לא הגיוני שמיליוני בני אדם לאורך אלפי שנים לא פיצחו כבר את הנקודה הזאת
– את הניהול המלא של מה שקורה שתוכנו כבני אנוש.

צדקתי, קיים גוף ידע שכזה אבל זה לא היה קל.

הכרזתי מלחמה על אותו גורם זר שחדר למערכת שלי, שגנב ממני את עצמי.

ניסיתי בכל כוחי לתכנן את החיים, ליצור סדר מסוים.

הייתי מוכן לעשות הכל, הכל.

ידעתי שיהיה קשה אבל הייתי חייב 

ידעתי שכמו שכל הבעיות האלה קיימות בתוכי כך גם הפתרון חייב להיות בתוכי.

אחרת המשמעות היא שנולדנו לעולם אכזר ואת זה, בתור אדם מאמין, לא הייתי מוכן לקבל.

ניסיתי הכל

למדתי המון המון ספרים, חלקם עשרות או מאות פעמים,

פסיכולוגיה, קאוצ'ינג, חקר המוח, יהדות, קבלה, חסידות, בודהיזם, ניו-אייג' ועוד

ניסיתי ליישם טכניקות שונות, נקודות מבט שונות,

הכל כדי לפענח את הידע המסתורי על נפש האדם
וליצור מודל שלם שאפשר להתבסס עליו ולהביא לתוצאות.

כמעט 15 שנים שרק בזה הייתי עסוק, שום דבר אחר לא באמת עניין אותי.

ניסיתי קודם כל להבין מה קיים בתוכי כי ברור לי שמשהו נסתר מעיניי.

ניסיתי להיאבק בעצמי בכל דרך אפשרית

ולא הפסקתי להיכשל,

אפשר לומר שלמעט הצלחות מועטות כמעט רק נכשלתי,

שוב ושוב ושוב ושוב,

שנים.

כבר כמעט התייאשתי

15 שנים של מאבק בלתי פוסק שחקו אותי מאוד,
אבל יותר מזה – כבר לא היה לי דבר חדש ללמוד.

את כל הספרים שהיו יכולים לעזור לי כבר חרשתי מכל צד ופינה.

למדתי כבר לחיות עם זה.

העבודה שעשיתי על עצמי נשאה פירות מסוימים והביאה אותי למצב סביל.
רחוק מאוד מהחופש העילאי שאליו כיוונתי בהתחלה, אבל סביל.
התרגלתי כבר לחיים הבינוניים, הרגילים והמשעממים.

אמנם לא הגעתי לאן שתכננתי אבל צברתי המון ידע בדרך וחבל, חשבתי לעצמי,
ואפילו לא הוגן ולא מוסרי יהיה לשמור את הידע הזה לעצמי
אם הוא בוודאי יכול לעזור למישהו אחר.

נתתי עוד צ'אנס אחרון והתחלתי לכתוב ספר.

זה קרה מהר מאוד

בתהליך פלאי שבשום אופן לא יכולתי לחזות,
פתאום, תוך האילוץ שהכתיב פרויקט כתיבת הספר, הכל התחיל להתחבר.

כל השאלות והקושיות שנותרו עד עכשיו ללא מענה התיישבו כבמטה קסם.

נתקלתי בעוד כמה ספרים חדשים שבלעתי חיש מהר

ופתאום נגלתה לפניי התורה שחיפשתי כל כך במשך 15 שנים.

הכל נהיה ברור:
חלקי הנפש השונים, התהליכים הפנימיים בניהם, שיטות התיקון.

כל מה שהיה כל כך מורכב ומסועף במשך שנים
נהיה פתאום כל כך פשוט וברור עד שכמעט לא יכולתי להאמין.

שמעתי שאלברט איינשטיין אמר פעם שאם אתה לא יכול
להסביר משהו בצורה פשוטה כנראה שלא הבנת אותו עד הסוף.

פתאום לא הבנתי אחרי מה חיפשתי כל הזמן אם זה כל כך פשוט.

לא הבנתי איך זה לא ברור לאחרים ואיך הם יכולים
להמשיך לסבול את החיים בצורתם הישנה שגם אני סבלתי עד ממש לא מזמן.

וזה עבד.

הצלחתי לנהל באופן מרשים ביותר את כל התנועות הפנימיות שהתרחשו בי:
את הדחפים, התשוקות, הרגשות, המחשבות והרצונות.

השליטה הפנימית הזאת הביאה כמובן גם לשינויים חיצוניים
ולשליטה מדהימה במציאות שסובבת אותי.

אני מציב לעצמי פרויקטים ועומד בהם.

כתבתי כבר כמה ספרים.

התנערתי בקלות מהשקפות יסודיות שחסמו אותי במשך שנים.

ויתרתי על קריירה כשכיר בתור מהנדס.

הקמתי את "חיי-רוח" כדי לתת את המתנה שלי לעולם.

מצאתי את התזונה האופטימלית עבורי.

הזוגיות שוב פורחת לאחר שידעה משברים לא פשוטים.

התחלתי להשקיע בנדל"ן כשלפני כן בקושי הייתי מצליח לחסוך.

אני יודע מה אני צריך לעשות ויש לי את הכוח לעשות את זה.

כל מה שקורה בחיים שלנו עובר דרכנו
ולכן ברגע ברגע שמפצחים את הקוד שבו אנחנו עובדים
אפשר לשלוט ולכוון כל דבר בחיים ולפעול כל הזמן מתוך נאמנות עמוקה לעצמי.

וגם אם יש דברים שלא מצליחים
– שום דבר לא פוגע באושר שלי שכבר לא תלוי בכלום.

אני יכול לוותר ברגע על כל תאווה, משיכה או נוחות אם זה מה שנדרש
כדי לממש את הרצונות האמיתיים שלי. אני בן זוג טוב יותר,
הורה טוב יותר, בן טוב יותר והכי הכי חשוב: נאמן לעצמי ולרצונות האמיתיים שלי.

אני לא מושפע עוד מנורמות חברתיות או מציפיות של אנשים קרובים
ואני מרגיש באופן כללי רווחה נפשית, חופש פנימי ויכולת בחירה שמרשימה אפילו אותי.

הכל משתפר ככה: מערכות היחסים, המימוש העצמי,
המצב הכלכלי והאושר הפנימי שהולך איתי לכל מקום.

כל מה שעברתי חיזק אצלי את האמונה שהניעה אותי מתחילת החיפוש שלי.

הידע אודות עצמי הוא בגדר חובה!

והוא חובה לכל אחד!

לפני כל דבר בחיים שאנחנו עושים אנחנו חייבים לדעת
שאנחנו מסוגלים לסמוך על עצמנו.

לפני שאני מתחיל ללמוד תואר

לפני שאני מתחתן

לפני שאני מביא ילדים

לפני שאני פותח עסק

לפני שאני משקיע כסף במשהו

אני חייב לדעת שלפחות על עצמי אני מסוגל לסמוך.

……………………….